סרטן השד הינה המחלה הממארת השכיחה ביותר בנשים בישראל ובעולם המערבי בכלל. אחת מכל שמונה נשים בישראל, תחלה בסרטן השד במהלך חייה. 

 

מרבית גורמי הסיכון לסרטן השד עדיין אינם ברורים, אולם כיום ידועים מס' גורמי סיכון, אשר נוכחותם עלולה להעלות את הסיכון של האישה לחלות בסרטן. חשוב לציין, כי נוכחות או העדר של גורמי הסיכון המצוינים להלן, אינה מחייבת שהאישה תחלה או לא תחלה בסרטן.

 

אם כן, מהם גורמי הסיכון הידועים לסרטן שד?

מין- סרטן השד נפוץ הרבה יותר אצל נשים מאשר אצל גברים (יחס של 1:100). בישראל, מידי שנה מאובחנים כ-50 גברים החולים בסרטן השד.

 

גיל- הסיכון לחלות בסרטן שד עולה עם הגיל. כ-80% מהנשים מאובחנות בגילאי 50 ומעלה. כ-15% מאובחנות בגילאי 40-49, וכ-5% מאובחנות מתחת לגיל 40. בנשים צעירות יותר, המחלה נוטה לעתים קרובות להיות אגרסיבית יותר.

 

היסטוריה משפחתית- נשים שבמשפחתן אובחנו קרובי משפחה שחלו בסרטן שד או שחלה, במיוחד אם מדובר בקרבה ראשונה (אם, בת או אחות) ובסרטן בגיל צעיר (מתחת לגיל 60). נשים שבמשפחתן אובחנה נשאות למוטציה גנטית- שני הגנים העיקריים הידועים כיום, שמוטציה בהם קשורה לשכיחות גבוהה יותר של סרטן שד ושחלה, הם הגנים BRCA1 ו-BRCA2. נשים אלו נמצאות בסיכון גבוה יותר לסרטן שד.

חשוב לזכור, שכ-90% ממקרי סרטן השד אינם קשורים לסיפור משפחתי קודם או לגורמים גנטיים תורשתיים!

היסטוריה אישית- נשים שחלו בעבר בסרטן שד או בטרום סרטן, או שאובחנו עם אחד מהמצבים הבאים: ADH, ALH או LCIS (אטיפיה בשד), נמצאות בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן שד.

 

מבנה השד- נשים להן מבנה שד צפוף (שד הבנוי בעיקר מרקמת חיבור צפופה, ומעט רקמת שומן), נמצאות בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן שד.

 

קרינה לבית החזה- נשים אשר עברו קרינה לבית החזה (בד"כ כטיפול להודג'קין לימפומה) מתחת לגיל 30, נמצאות בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן שד.

גורמים הורמונליים- נשים שקיבלו ווסת מתחת לגיל 10, או שנכנסו לגיל הבלות אחרי גיל 55. נשים שלא ילדו מעולם, או שילדו לידה ראשונה מעל לגיל 30. נשים שלא הניקו כלל, או שהניקו בסה"כ פחות משנה. נשים הנוטלות טיפול הורמונלי חלופי (HRT) לטיפול בתופעות גיל המעבר, בייחוד טיפול המשלב אסטרוגן ופרוגסטרון למשך למעלה מ-10 שנים. גורמים אלו נמצאו במחקרים מעלים סיכון לסרטן שד.

 

אורח חיים- השמנת יתר, עישון והעדר פעילות גופנית נמצאו קשורים לעליה בסיכון לסרטן שד.

על כל אישה מגיל 30, ובייחוד בנוכחות של אלו מגורמי הסיכון המצוינים לעיל, להיבדק מידי שנה אצל כירורג שד ובהתאם להמלצותיו לבצע בדיקות ממוגרפיה, סונר שדיים או MRI. נשים אשר במשפחותיהן ידוע על נשאות למוטציה גנטית (BRCA1, BRCA2 או אחר), ונשים אשר עברו קרינה לבית החזה בגיל צעיר, צריכות להתחיל להיבדק אצל כירורג שד ולעבור הדמיות שונות לשדיים מגיל 25 ואפילו לעתים קודם לכן.